Supervisor שף משה כץ לראיון עם משה כץ המפקח הארצי למקצועות המלונאות והאירוח (כן יש תפקיד כזה) הטרחתי את עצמי למשרדי הממשלה החדשים בקרית הממשלה בירושלים. את משה מצאתי במשרדי התמ"ת קומה מתחת למשרדו של מ"מ ראש הממשלה, המשרדים יש לומר מרווחים וצבועים בצבעי פסטל רכים, שמשרים אווירה נינוחה ורגועה על באי המשרד ועובדיו. כך גם מצאתי את משה, נינוח ומלא השראה בדיוק כפי שהוא תמיד, איש רב פעלים ורעיונות יצירתיים, שהביא את מקצוע הטבחות בארץ למחוזות אחרים , האיש שאת שמו אומרים בנשימה אחת עם הכשרות אומנויות הבישול והקידום המקצועי. את אהבת המטבח ינק משה מדודו שניהל קיוסק ספק מסעדה ברומניה, משה שהה אצלו בחופשות הקיץ, אהבתי להסתובב לצידו במטבח הוא מספר, אהבתי את המגע עם הלקוחות את הריחות את העשייה ואפילו קיבלתי משימות קטנות כמו קירור הבירות. ברומניה קיררו בקרח רק בירות כי הן צריכות להיות קרות מאוד, את שאר המשקאות קיררו בטמפרטורת החדר שהיה קר ממילא... בשלהי כיתה ג’ היה ברור למשה שהוא פונה לכיוון הקולינארי. עם העלייה ארצה נקבע מקום מושבה של משפחת כץ בפרדס חנה, מקום טוב באמצע הדרך, אלא שבית ספר לטבחות לא היה באזור ומשה נאלץ לכתת את רגליו דרומה, ובחר בביה"ס לטבחות הטוב ביותר בזמנו עוד לפני שתדמור הפך למותג, ביה"ס אורט יד לבוביץ בנתניה. מוריו שף צבי אברמוביץ ושף חנן אפרים ז"ל , היו מהבולטים והבכירים באקדמיה דאז, שף חנן אפרים היה ידידו הטוב של שף יצחק ניקולאי המפורסם ויחד כתבו ופרסמו את מהדורת ספרי הבישול הראשונה בעברית, ששימשה ומשמשת עד היום את מגמות אומנויות הבישול המלונאיות בארץ. חיבורו של משה עם שני מוריו ואהבתו את המקצוע פתחו בפניו עולם קולינארי רווי ניחוחות, צבעים וטעמים. את הידע שרכש בבית הספר ואת הניסיון שרכש בסטאז’ במלונות גולדאר וארבע עונות בנתניה שנחשבו אז למלונות הדגל, מימש משה במטבח הצה"לי כשהתגייס לסיירת חרוב כטבח,ואף בישל מעבר לתעלה בתנאי שדה יחד עם מנהל מטבח דאז שף שאשה אהרון ששימש עד לאחרונה כשף מלון ענבל בירושלים. לימים זיהו מפקדיו של משה את פוטנציאל קולינארי הטמון בו העלו אותו בשירות המילואים לדרגת סגן ומינו אותו לקצין המזון של חטיבת צנחנים. בסיום שירותו הצבאי שב משה למלון גולדאר בנתניה וקיבל את הג’וב האזרחי הראשון טבח מן השורה, כן זה באמת ג’וב כי לא כל אחד שסיים שרות צבאי בזמנו, זכה מייד במשרת טבח התוכנית כוכב נולד הומצאה רק בימינו... ברוב המקרים בוגרי צה"ל התקבלו אז לעבודה כעוזרי טבחים ,אבל כנראה שגם שף מלון גולדאר דאז משה ויסוצקי שגם הוא בוגר ביה"ס אורט בנתניה, זיהה במשה פוטנציאל. לימים התברר שהבחנתו של שף ויסוצקי הייתה נכונה, משה זוהה כפוטנציאל גם על ידי ההנהלה ונשלח ע"י הבעלים ללמודי מנהל בתי מלון, לימודים שלא כל מעסיק משקיע בעובדיו כפי שאנחנו יודעים... עם סיום לימודיו, נדד משה למלון כינורות בטבריה והתמנה למנהל המטבח. שם הכיר את רעייתו מרסל שעבדה כסטודנטית בחדר אוכל. בעלי מלון גולדאר שהתגעגעו למשה ביקשו ממנו לחזור למלון גולדאר לתפקיד השף, משה לא יכול היה לסרב להצעה המפתה ובגיל 24 גיל צעיר מאוד גם היום על מנת לשמש כשף, התמנה משה לשף מלון גולדאר, אחד המלונות הגדולים בנתניה שהיה מעוטר ב- 4 כוכבים. בעלי מלון גולדאר לא חסכו ממני כלום מספר משה, הם השקיעו בקריירה ובקידום האישי שלי והשבתי להם באותו המטבע, גם כשסיימתי את תפקידי כשף המלון סייעתי להם והמשכתי לעבוד במלון כמנהל ערב למרות שעבדתי כבר במקום עבודה אחר. ביום בהיר אחד בעודו טורח על הסירים במטבח נקרא משה למלא את מקומו של שף זאב פוייר באקדמיה ששימש כמנהל מגמת אומנויות הבישול בביה"ס ליגת הנשים בנתניה. רק לחודש ימים כך אמרו לו, לימים מתברר שזה היה חודש גורלי שבו החליט משה על תפנית חדה שתשפיע על הקריירה שלו. לאחר שהתאהב ממבט ראשון בתחום ההדרכה עזב את תפקיד השף בתעשייה, לתפקיד מנהל מגמת אומנויות הבישול בבית ליגת נשים בנתניה. המגמה שקיבלתי לידיים מספר משה הייתה קטנה, אפילו פצפונת, בכל מגמה היו 10 תלמידים אבל עד מהרה הבאתי את המגמה להיות המגמה הדומיננטית והמובילה בביה"ס, יחד עם מנהל ביה"ס בנינו סדנאות בישול מודרניות, פתחנו מגמת טבחות ומגדנות לנוער במסלול לימודים מובנה, והמקום הפך עד מהרה למוקד ההשתלמויות המקצועיות של "המרכז לקידום מקצועי שליד התאחדות המלונות" עם שיא של כ- 200 תלמידים נוער ומבוגרים. משה ניהל את המגמה במשך 7 שנים ובשלהי תפקידו מונה לסגן מנהל בית הספר. אבל לא איש אשכולות כמשה ינוח על זרי הדפנה, תוך כדי הקריירה הפדגוגית שלו ניצל משה את חופשות הקיץ עבד כטבח בחברת נסיעות ובישל למטיילים בחו"ל. חיש מהר הבין משה שלבשל למטיילים בחו"ל זה טוב, אבל להיות מדריך טיולים זה יותר טוב, וכך סיים משה קורס מדריכי טיולים, הפך למדריך טיולים מוסמך, עיסוק שהוא עוסק בו להנאתו כבר 20 שנה. בין לבין הספיק משה לשמש כקבלן קייטרינג עצמאי, כשף פיתוח מוצרים של חברת תלמה, כיו"ר איגוד השפים הישראלי, כשאת תפקידים אלו תיבל בהתמחות במסעדות בצרפת. עם פרישתו של המפקח הארצי למקצועות אומנויות הבישול דאז שף אמנון בן יוסף, החליט משה להתנסות גם במשרה ציבורית, הוא נגש למכרז על התפקיד, ומאז במשך 16 השנים האחרונות משמש משה כמפקח הארצי למקצועות המלונאות והאירוח באגף להכשרה ולפיתוח כ"א במשרד התמ"ת,כשהוא משמש גם כחבר בהנהלת הקרן למלונאות, ואף יצא בראשי משלחות של שפים ותלמידים לתחרויות קולינאריות בין לאומיות, שבחלק מהן אף עוטר ב- 3 מדליות זהב. בתקופת כהונתו כמפקח נפתחו בתי ספר לאומנויות הבישול כמו הולידי אין בטבריה, ביה"ס למלונאות בערד, ביה"ס הבין לאומי למלונאות באוניברסיטת בן גוריון באילת, מכללת הדסה בירושלים ועוד. בתי הספר האלו שופצו וצוידו בפיקוח המשרד כך שיתאימו להתפתחויות הטכנולוגיות בתחומי הקולינאריה וההדרכה של המילניום השלישי. ותרשו לי לומר משהו בנימה אישית , כמי ששימש השף של צה"ל ב- 11 השנים האחרונות אני יכול להעיד על שיתוף הפעולה הפנטסטי לו זכיתי ממשה, בפרויקטים כמו בנית מסלול הכשרה לנגדי התזונה בצה"ל, הכשרת נוער מקא"ם (נערי רפול) בקורסי הטבחות וקונדיטאות, מעקב ופיקוח משותף על הכשרת הנוער במגמות הבישול, פיתוח מגמת הטבחות לנוער בביה"ס אורט צריפין, שיפוט בתחרויות, ועוד פרויקטים שקצרה היריעה מלפרט את כולם. בהזדמנות זו אני מבקש להודות למשה מעל דפי העיתון. היום מתמקד משה בטיפוח ופיתוח דור ההמשך של ענף המלונאות בדגש לשפים. לצורך כך הוא יוזם ומפעיל פרויקטים ייחודים מעבר לתוכנית הלימוד הרגילות כמו מאכלים מהתנ"ך, מאכלי עדות, מאכלי חגים ועוד. בימים אלו פועל במגמות אומנויות הבישול בבתי הספר פרויקט "בישול גורמה" ששיאו יהיה בגיבוש משלחת נוער לתחרות גביע העולם בבישול שתיערך בלוקסמבורג בחורף 2006. בתוך כך ממשיך משה להיות שותף לכתיבת תוכניות לימוד, להנחות ולפקח על כתיבת שאלוני מבחנים, לפתח אמצעי המחשה, לשבת בראש הועדה למקצועות המלונאות והטבחות (זו הוועדה שמשאשרת את ציוני הנבחנים וקובעת אם הם זכאים לתעודת מקצוע), ליזום השתלמויות מקצועיות לפיתוח סגלי ההוראה, לקיים קשרי חוץ עם משרדים ומוסדות אחרים כמו משרד התיירות התאחדות המלונות ועוד. משה ידוע בקשריו המצוינים עם עמיתיו במשרד מיחידת הבחינות ,יחידת תוכניות הלימוד, יחידת הפיקוח, הממונה על קשרי חו"ל , מנהלת, והנהלת האגף להכשרה מקצועית וכוח אדם ובזכות העבודה המשותפת הגיע יחד איתם להישגים שהמשרד והיחידה יכולים להתגאות בהם. פעילותו הרבה והמבורכת אינה תחומה בגבולות הארץ, משה פעיל מאוד גם בקשרים המקצועיים עם מדינות בחו"ל ובעיקר עם משרד המדע הגרמני, במסגרת זו מתקיימת פעילות של החלפת ידע והחלפת משלחות מקצועיות בין שני המדינות. תוך כדי הפעילות הענפה הספיק משה לסיים תואר ראשון בחינוך, תואר שני בעסקים בהקשר האומנותי, הסמכה להוראה, קורס מגשר מוסמך וקורס דירקטורים. לא יכולתי לסיים את הראיון מבלי לשאול את משה מספר שאלות: מהו האני המאמין שלך במקצוע הטבחות? מקצוע הטבחות אומר משה בהיותו מקצוע אומנותי, יצירתי, אטרקטיבי מאוד עם מוביליות תעסוקתית יכול להתאים כמעט לכל אדם שירצה ויגלה את האהבה למקצוע. אם כך אלו תכונות צריך על מנת להיות שף מצליח? מקצועיות, אהבה למקצוע, תכונות אסתטיות, יצירתיות, עמידה באילוצים, עמידה בתנאים שאינם בשליטתך, יכולת התמדה, כושר מנהיגות, יכולת לקבל החלטות תוך כדי תנועה בתנאי לחץ כשאין מקום לשיפורים, כי "באוכל אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני", ואין מקצה שיפורים. אתה לא יכול להזמין את האורחים לאכול שוב, וגם אם אתה יכול ,לא בטוח שהם יחזרו על סצנריו הכישלון, פשוט אין מקום לתירוצים. ואם נסכם אפשר להתרשם שמעבר לאישיותו, נגיעותיו הקולינאריות/ פדגוגיות של משה מורגשות בכל פרויקט ארצי ובית ספרי, שקשור להכשרה המקצועית המלונאית בכלל והקולינארית בפרט, הפעילויות האלו כך לדבריו, הן אלו שמעשירות את המקצוע ושומרות על תדמיתו ואיכויותיו. ועם אלו אני לא מתווכח, כי פשוט אין על מה... | 
